ספרו של ר' יהודה הלוי 'הכוזרי' או בשמו המלא 'הספר להגנת הדת המושפלת והבזויה', הוא מאבני היסוד של מחשבת הראשונים ושל מחשבת היהדות בכלל. בספר מופלא זה, מציג המחבר – מגדולי משוררי ספרד ומתלמידיו של הרי"ף – דיאלוג דמיוני, שיש לו רגליים היסטוריות כלשהן, בין מלך כוזר וחכם יהודי. ראשיתו של הדיאלוג בחלום שחולם מלך כוזר ובדיאלוג קצר שלו עם פילוסוף ועם חכם מוסלמי. המשכו בדו-שיח ארוך ומרתק בין מלך כוזר המבקש לעמוד על עיקריה של תורת ישראל.
ספר הכוזרי מחולק לחמישה מאמרים, שבכל אחד מהם מלבן ר' יהודה הלוי את עיקרי היהדות ואט-אט מציג בפני מלך כוזר ובפנינו את תפיסת היהדות שלו. שיטתו של ריה"ל, כפי שנהוג להציג אותה, כוללת ביקורת מסוימת על הניסיון להבין את היהדות כדת פילוסופית ואת האלהים שבה כמושג מופשט בלבד. לדברי ריה"ל יש להבחין בין אלהי אברהם שהוא דמות חיה ופועלת ובין אלהי אריסטו (ע' לדוג' מאמר ד,טז). סמך מפורסם לדבריו מוצא המחבר בכך שכאשר התגלה הקב"ה לישראל במתן תורה הוא לא אמר "אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ" אלא "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", לאמר על-אף שיש ביהדות אלמנטים פילוסופיים חשובים, היא בעיקרה דת של התגלות ושל מפגש חי ותוסס. זהו היבט אחד בלבד ממכלול הצדדים שבספר הכוזרי, אך ממנו ניתן ללמוד על המקוריות של המחבר, בייחוד על רקע זמנו ומעמדה החשוב של הפילוסופיה בימי הביניים.
ספר הכוזרי שנכתב בערבית, תורגם לעברית כבר בימי הביניים. בימינו תורגם שוב ע"י כמה חכמים מומחים בדבר. התרגום הפופולרי ביותר – אם כי יש הטוענים כי אינו נאמן למקור בצורה צמודה ומדויקת – הוא תרגומו של יהודה אבן- שמואל. בתרגום זה מובאים הדברים בעברית מודרנית, בניקוד מלא ובחלוקה לסעיפים. תרגום זה כולל בנוסף לנוסח דברי הכוזרי עצמם, מבוא כללי על שיטתו של המחבר והשפעתו. בנוסף מופיעים בסוף הספר בפורמט זה, הערות לתרגום ולדברי הכוזרי ומפתחות למראה המקומות המצויינים בספר ומפתח עניינים ושמות.
התרגום יוצא בשני פורמטים: מלא ומצומצם. המלא אינו כולל את ההערות וחלק מן המפתחות ומיועד למי שמבקש להעמיק בדברי המחבר.
ספר הכוזרי עם תרגום יהודה אבן שמואל הוא הנפוץ ביותר.